"אני רוצה לתת בקצרה את התובנות הקטנות והצנועות שלי לאורך השנים.

 

אני נפעם ונרגש ומודה לכל הנוכחים שבאו לכבד אותי בנוכחותם: אנשי אלתא, פורשים חברים וכמובן בני משפחתי: רעייתי מלכה בני ונכדי: אמיר בכורי רעייתו יפעת ובנם נכדי אריאל בן השנתיים וחצי (צעד קדימה), בני השני דביר, רעייתו מירב ובניהם, נכדי: עידו בן החמש וחצי ועומר בן השנתיים וחצי (צעד קדימה) וכן אחי נחום ורעייתו שוש וגיסי ראובן עובד אלתא. יש כאן גם חברים מהם חברי ילדות שלי ציון ורבקלה ואמנון וציפי ובעלה משה ואנשים שעבדו איתי לאורך השנים הארוכות ופרשו. וחברים יקרים לי מעברי בחיל התותחנים שבאו מרחוק לכבד אותי בנוכחותם.

 

המערכות שלנו-מערכות MMR עליהן עבדתי בעשר השנים האחרונות, מצויות היום בכל מקום והן מערכות מבצעיות הן אצל הלקוחות הצהליים: רז שפותחה כמכמ איכון ובקרת אש לחיל התותחנים. במאמר מוסגר, זהו מעגל שאני סוגר היום כמי שהתעסק בהגדרות המבצעיות והפיתוח של מערכת כזו עוד בימי שרותי בחיל התותחנים-פרויקט "נקם" הזכור לטוב. ובכלל השנים הארוכות בהן התעסקתי במערכות אלה אפשרו לי לסגור מעגלים לפעמים בעצמי-לפעמים באמצעות ילדי. למשל,דביר בני האמצעי שירת במכם "שילם" בו עסקתי בשירותי בחיל התותחנים, מדרישה מבצעית ועד למערכת מבצעית. ובאשר למערכת הנוכחית-רז לחיל התותחנים-היא החלום הרטוב שלי שהתגשם. ח"א משתלט על מכם זה לפרקים לצרכיו רק מוכיח כמה המערכת הזאת טובה כמכם רב משימתי. כמו כן כיפת ברזל בח"א ושרביט קסמים שיצטרף אליו בזמן הקרוב-גם הוא בח"א. צה"ל מרוצה מאוד מהתרומה המבצעית של המערכות שלנו ולא יכול בלעדיהן הן בשגרת הביטחון השוטף והן באירועים מבצעיים בשנים האחרונות מ"עופרת יצוקה" דרך "עמוד ענן" ועד "צוק איתן".

 

בסה"כ בשש השנים שחלפו מסוף 2009, אז היינו רק אם מערכת מדגים בעופרת יצוקה, אותה פרסנו בברור חייל בפריסה הדגמתית שהפכה כמעט לפריסה מבצעית.  ספקנו עד היום מעל 40 מערכות ואל יקל הדבר בעיני אף אחד לגבי מכמ גדול ומורכב מסוג זה-זהו הישג בלתי רגיל!

 

מערכות נוספות באתרים שונים באלתא בשלבים שונים של הרכבה ואינטגרציה.

 

בסככת פארק ועל הגגות באלתא ובאתר אינטגרציה של פלוגות. בקיצור, כמאמר הפסוק התנכי:  "על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן". וזה כמובן מחמם את הלב!

 

לפני מערכות MMR עסקתי כעשר שנים במכם אורן ירוק של החץ והייתי בשלבים מסוימים ראש הפרויקט שלו וראש תחום אורנים. גם שנים אלה היו עבורי שנים מרתקות, עם עשייה מגוונת בכל התחומים, כולל פיתוח, ייצור וקליטה מבצעית בח"א עם ניסויים מורכבים בארץ ובארה"ב. אני מודה למנהלי אלתא בעבר ובהווה על הזכות שניתנה לי להיות מעורב בפיתוח וייצור אמצעים חשובים אלה לביטחון מדינת ישראל.

 

אני מודה מקרב לב לדוברים שהיו לפני על המילים החמות שאמרו עלי. זה חוסך ממני את ה"טרחה" למנות את הדברים הטובים שעשינו לאורך השנים הארוכות בצבא ובאלתא בלב חפץ ובהתלהבות אין קץ והכול למען ביטחון מדינתנו האהובה.

 

ובכלל, טוב תמיד ש"יהללך זר ולא פיך"...

 

ובכלל, אני שמח שבכל השנים הללו לא גבהו עיני ולא רם לבבי. הביטוי "הצנע לכת" היה תמיד ועד היום הזה נר לרגלי.

 

 בסך הכול אני מביט אחורה ל-22 השנים שלי באלתא ולפני זה ל-23 השנים שלי בחיל התותחנים בתחושה של סיפוק עצום: עשיתי את מה שצריך ומה שחשבתי לנכון ועשיתי זאת כמיטב יכולתי ועם אש תמיד שבערה בעצמותי. וחשוב לא פחות-עשיתי זאת בדרכי שלי, כמו שאומר פרנק סינטרה בשירו הידוע:

 

I did it my way                                       

 

ובמקביל לכל אלה, ועל כך גאוותי הגדולה, הקמנו אני ורעייתי משפחה למופת. לך מלכי שלי, רעייתי האהובה, לאורך כמעט 43 שנות נשואים ארוכים וטובים, אומר כאן רק זאת:

 

   "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"...          

 

גם זכיתי בשלושה בנים נהדרים ומסורים שהסבו ומסיבים לי אושר רב מילדותם ועד בגרותם. אני, כמובן אוהב אתכם ואת כלותי הטובות, אהבה ללא גבולות...

 

ואפילו זכיתי לשמחתי שיתקיים בי הפסוק "וראה בנים לבניך" ויש לי, כאמור,שלושה נכדים מקסימים עידו, עומר ואריאל שממלאים את חיי בקסם מיוחד-הם ילדותי השלישית.

 ואני עדיין מחכה לטובת ילדי ונכדי ולטובת כולכם ובני ביתכם, שיתקיים בנו בפסוק "וראה בנים לבניך"- גם החלק השני של הפסוק: "שלום על ישראל"!

 

ועוד דבר שאני גאה בו הוא שלאורך שנות עבודתי באלתא ובייחוד בשנה האחרונה 2014, שהייתה, כידוע לכם, לא קלה עבורי, לא זנחתי את אהבתי הגדולה לפיסיקה והצלחתי אחרי מאמץ של יותר מ-13 שנים עם מאות שעות חשיבה בלילות ובסופי שבוע ואחרי כמעט 110 שנים של יחסות פרטית להוכיח שאלברט איינשטיין טעה בפרשנות שלו לתורת היחסות הפרטית ושהזמן הוא מוחלט כפי שראוי שיהיה בדיוק לפי האינטואיציה הכי בסיסית שלנו ולא יחסי כפי שקבע איינשטיין. המאמר המהפכני שלי בנושא אושר לפרסום והוא יפורסם בחודש הבא-מרץ בעיתון מדעי מכובד-Physics Essays. עותקים מקדימים מצוי כבר בידי. זאת עבורי תחילתה של פריצת דרך מדעית רצינית וכמובן עיסוק פורה לאחר הפרישה-סודר לי כמו בהזמנה. ועוד ארוכה וקשה הדרך. אני כבר עובד על מאמר ההמשך שיהיה עוד יותר מרתק...

 

גם כאן אחד הלקחים האישיים שלי, לא רק המדעי, אלא גם מעבודתי, הוא להטיל ספק בכל דבר ולא לוותר ולהאמין בלב שלם במה שאתה עושה גם אם רבים אחרים ואולי כולם לא חושבים כמוך.

 

                               ו"העיקר כמובן, העיקר- לא לפחד כלל"...

 

לסיום אני רוצה לומר מספר מילים למינהל האהוב עלי-מינהל גילוי ויירוט. במינהל צמחה הנהגה צעירה ודינמית בראשותו של אייל שפירא ועם אנשים צעירים בעמדות מפתח של ראשי תחומים וראשי פרויקטים.

 

אתם אנשים נהדרים בעיני שאין משימה במנהל שאינכם יכולים להרים בהתלהבות אמיתית כמובן בעזרת כל יתר אנשי המינהל יוצא דופן הזה.

 

אני יודע שהעתיד לפניכם ואתם עוד תרקיעו ותגיעו לשיאים חדשים. השמיים עבורכם הם לא הגבול!

 

בשבוע שעבר, בכנס מינהלי הקראתי חמשיר שכתבתי לאותו אירוע ואני רוצה לחזור ולהקריא אותו כאן כי הוא מיטיב לתאר את הרגשתי לקראת הפרישה:

 

מועד הפרישה שלי קרוב

ולי קצת עצוב בלב.

אחרי כל השנים באלתא,

נשארתי עדיין קצת "רעב".

לעוד ניסוי בדרום,

להיות השכם עם שחר שם נוכח.

לשאת עיניים למרום,

לעוד יירוט מוצלח.

חברי במינהל גילוי ויירוט-

נעמתם לי מאוד.

אתם במערך המכמים של אלתא,

ממש פלוגת החוד.

 

אחת התובנות החשובות שלי משנות עבודתי הארוכות והטובות היא ש"הסוד טמון באנשים"...

 

ולסיום, אני רוצה להקריא ולהשמיע לכם את שירו של נתן אלתרמן: "פגישה לאין קץ", שהוא אהוב עלי במיוחד, כיוון שהוא מייצג עבורי את אהבת הארץ הטהורה ואת הנתינה האמיתית ללא תמורה.

אני מקדיש שיר זה לרעייתי האהובה ולכל משפחתי האהובה, לחברי, למינהל גילוי ויירוט ולכם כולכם." (רפי מילוא ז"ל 28/2/2015)