עשר שנים בלעדיך - רפי מילוא

ביום שישי האחרון, 9.1.26 התקיימה אזכרת 10 שנים לפטירתך.

דברים שכתב והקריא אמיר:

אבא היקר ז"ל-עשר שנים ללכתך, ט"ז בטבת  , 5.1.2026

בחלוף עשור מאז לכתך מאתנו, מבקש אני מכולם לצאת לכמה רגעים מתוך העצב והכאב, ולהטמיע עד כמה זכות הייתה לך ולנו שעשית את הדברים (כולם) בדרך שלך, בדיוק לפי השיר של פול אנקה ששר פרנק סינטרה, I DID IT MY WAY… ,ובתוך זה ישנו פשוט את הכול... ובואו וביחד... נבין ו"נצלול"...

בכל שלב שאותו סיימת בחייך, היית כמעין "משדר" את משנתך... שזאת בעצם דרכך. וכולם בכל מקום ללא צורך להגיד ,יודעים מי היית ומה היה פועלך, מה עשית ועד כמה אהבת את המדינה, וב-ZOOM IN ... את המשפחה, את הצבא, את בעלי החיים ובכלל את הטבע עם כלל היצורים החיים, וביחד ועם "נפלאות התבונה".

ועם זאת, היה לנגד עיניך תמיד חשוב לבטא שבהחלט חיית חיים מלאים ונסעת בכל "כביש וכביש" וכפועל יוצא, אף נהנית משלל ומגוון עיסוקיך.

המשפט שלך מהספר שלך, "שער החמישים", שיצא ב-2013 -"לגלות את רזי יקומנו, לפענח את צפונותיו, להתחדש ולחדש ללא הרף, להיאחז בו עד להיות מאוהב..." מתמצת להפליא את מהותו של האדם בעולם.

זמנו של האדם על פני האדמה תחום ומוגבל, ועליו לעשות את ה-"תיקון" בכדי להשאיר את חותמו מעבר... ה-"תיקון" הוא בעצם הערך המוסף שלו, בעטיו בא הוא לעולם, ומה הוא משאיר לעולם אחריו... וזאת בתוך "תמונה" של הרבה מצבים, סיטואציות, מורכבות והרבה אילוצים כבחינה של איך אדם מתמודד, ומה הוא עתיד להשאיר לאחריו.

בהחלט אבא, היה חשוב לך רזי היקום וצפונותיו, ומתוך זאת יצאו לך חישובים מדהימים של אזימוטים, סימולציות ותובנות של מה צריך להיות הובילו בכל מה שעסקת ועשית לעבר הדורות הבאים שנהפכו לשכבת הגנה "בפס רחב" על מדינה שלמה, ולגויים ללטוש לכיווננו עיניים... כי יש אצל היהודים משהו שעוד לא הומצא אצלם או אפילו שעוד לא חשבו עליו. החידושים וההמצאות עזרו לך להגיע בכלל לקרוא תיגר על תורת יחסות שלמה, ולעורר את הספק בה כמניע מדעי לכל דבר ועניין. יכול להיות שהיו לך חרטות פה ושם, אבל מצד שני, מעטים מדי כדי למנות... או במילים אחרות, הדבקות במטרה שהייתה תמיד אל מול עיניך לא הותירה מקום לחרטות שאחרת לא היית מגיע למה שאפיין אותך עוד מימי שירותך... "הכול למען כדור ראשון במטרה (נקודה)." ולשם זאת יש "מחיר" שגם לו היית מודע.

ידעת מה לדרוש ובכך להראות דוגמא שהכול אפשרי ללא פשרות וביחד עושים ואפשר להגיע לתוצאות נדרשות במסגרת ההתחייבויות ללקוחות. אין "רעשי רקע" ,אין בעצם כלום, חוץ מהמטרה. וזאת בהחלט "הדרך שלך".

ובתוך כל זאת לא לפחד מאף דבר, לא לוותר ולהיאחז בקיים על מנת לחדש ולהמציא את הדבר הבא, ומכאן לגלות בעצם את כוחה המופלא של האהבה. ואיזו אהבה ותשוקה פעמה בך, שהרי בחרת לנו באימנו היקרה ז"ל.

ומכל זאת, שמך עדיין "נשמע למרחקים"... אוהבים ומתגעגעים.

דברים שאמר עידו, מתוך מה שכתבת לנכדים וגם דיבר בשם הנכדים:

סבא

 10 שנים עברו מאז לכתך, אני לא קולט את זה שיותר ממחצית חיי אתה לא איתנו כבר

 אבל בינתיים אספר לך קצת עלינו מאז לכתך (כבר אומר שאתייחס רק לנכדים כי מה נעשה אנחנו הכי חשובים ומדהימים).

תחילה אתחיל דווקא מההכי קטן מאוהד, שלצערי לא הספקת לראות .

הוא כבר בן עשר מי היה מאמין ? עם חיוך שובה לב, קל כמו נוצה ופה מלוכלך שאם אודה גם סבון כלים לא יעזור .

אמשיך הלאה לעומר ולאריאל יחדיו אשר כבר בני 13 וכן כבר עברו בר מצווה וחסרת הכי שבעולם

אריאל שהיה עם רסטות שהיה תינוק בואו נגיד בלי ,בשלן לא קטן שיודע לעמוד על דעותיו ועומר שהיה ידוע בכינויו סופגי כבר לא כזה סופגי , משחק כדור יד ואם אודה שניהם  כבר לא כאלה  קטנים .

ואני סבא כבר בן 16 בכיתה יא , מתאמן בחדר כושר ועדיין עם אותה תספורת .

כולם עם לב זהב , חיוך ענק ולא מייקל ג'ורדן. 

לאחר שהקראתי פה לפני כולם את מה שאתה איחלת אלינו , תרשה לי בתור נכדך הבכור לדבר גם עליך סבא היקר , על תרומתך למדינה אין עוררין אבל בכל זאת תרשה לי קצת לספר . 

לתאר את כל מה שעשית למען המדינה קשה על גבול הבלתי אפשרי אבל בכל זאת אסכם ואגיד : שירתת עשרים ושלוש שנה בחיל התותחנים ומיד לאחר מכן לא נחת אף לא לרגע ועבדת עוד 22 שנה באלתא . התחלתה כקס"מ בגדוד 405 ולאחר מכן כקצין מחקר ופיתוח במפקדת קצין תותחנים ראשי(מקתמ"ר).  ובאלתא עסקת בפיתוח מכמ אורן ירוק של החץ , מכמי רז לחיל התותחנים ומכמי כיפת ברזל ושרביט קסמים .

כמובן שאני יודע שזה כלום לעומת מה שבאמת עשית ושעל זה אפשר לפרט ימים אבל כפי שכתבת לכל נכדיך : פעילותי זו, יכולה להיות עבורכם נכדיי, מקור לגאווה מתמשכת... קשר בין הדורות . וכזה כמו שרצית אנחנו בהחלט גאים ומתגאים. אתה יודע לכמה אנשים אמרתי "סבא שלי הקים את כיפת ברזל " אפילו העברתי שלושה פעמים לכיתות שלי הן ביסודי והן בתיכון על מערכות mmr ובזה נמשיך להתגאות תמיד .

אבל למרות החשיבות של כל  פעולותיך למען המדינה לא בשביל זה כול מי שפה הגיע, אלא מה שהיית כאדם . כבעל לסבתא ז"ל , כאב ,כאח ,כדוד וכסבא. סבא , אין לי איך לתאר את כמות האהבה שלי אלייך במילים אבל פשוט אמעיט והגיד שהיא רבה ואתה בחזרה אהבת אותי ואת כל המשפחה פי כמה . היית אופטימיסט נצחי , עם כשרון כתיבה שאין כמותו ( שאני אם העיד על עצמי קצת ירשתי ) , היית אכפתי טוב לב ומה לא אבל בשבילי פשוט היית הסבא הכי טוב בעולם.

ממך למדתי לשים את המשפחה כמקום ראשון מכיוון שבסוף היום אין כמו משפחה. אומנם אתה כבר לא איתנו במישור הארצי אבל תמיד תהיה קיים אצל כל אחד ואחד כאן בזכרונות כי כמו שאמרתי בפעם האחרונה " אדם לא נעלם כל עוד זוכרים אותו ".

אצל כל אחד ואחת כאן תמיד תהיה קיים בזכרונות וגם לכאלה שהספיקו לשכוח כי היו קטנים תמיד יהיה לנו את התמונות והסרטונים שצילמת כל כך הרבה  . וכן אפילו באוהדי הקטן שחפפת אימו כל כך מעט זמן בעולם  ועד כמה שרצית לא הספקת לפגוש אותו .

אוסיף ואומר שבכל אחד מאיתו נכדיך עידו,עומר,אריאל ואוהד יש לפחות דבר אחד או שניים ממך ותמיד אם נתגעגע נוכל להסתכל ולקרוא בספרים .

אני זוכר את הקאנטרי המפורסם שתמיד היינו אוכלים שם שניצלונים ,איך שהייתם שומרים אלינו שההורים יוצאים , חגים משותפים והדבר שאני הכי זוכר ותמיד ילך איתי זה איך ישנת אצלנו יום לפני שעליתי לכיתה א והתעקשת לישון על הספה כל זה כדי לבוא איתי ליום הראשון של כיתה א . לסיום אני רוצה לצטט את מה שאני אמרתי לך ביום פרישתך מאלתה "סבא אתה מתוק כמו דבש " כי ככה תמיד אזכור ונזכור אותך .

אוהבים תמיד ומקדיש את זה מכל הנכדים עידו , עומר ,אריאל ואוהד.

סרטון לאזכרת העשור, זכרונות וחוויות: